השיבה והשיקום
השיבה היהודית מהגלות והחזרת הארץ לידי עמה יוצרת שתי תועלות מיידיות: התפתחות האוכלוסייה ובניית הארץ מחדש, כלומר התחייה של הצמחייה והחי שלה, פריחת הערים ואזורי המגורים - שנבנו ברובם על אתריהם הישנים.
ארץ ישראל נשארה בחשכה עד שעם ישראל התרחק ממנה והיא מעולם לא חזרה לחיים כשמצאה אותו והעם החל לפרוח רק כשהתמקם מחדש.
הציונות, תנועה המאופיינת כ"חילונית" למעשה מבצעת את הבטחות התנ"ך. מה שהושג הוא מופלא, פלא, ה' עושה לטובת ילדיו במטרה מאוד ספציפית, כדי שיראו וידעו, יחשבו ויבינו יחד שיד ה' עשתה זאת, שהוא קדוש ישראל שהוא המחבר (ישעיהו מא, כ).
מעל הכל הם מצפים באמונה בלתי מעורערת שנבואות התנ"ך ימשיכו להשלמה עד סופן:
ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד. (ירמיהו לא, יב)
והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ. (יחזקאל לד, יג)
המשמעות הנבואית
שיבת העם היהודי למולדתו העתיקה והפיתוח העוקב של הארץ אינם רק אירוע היסטורי או פוליטי. הם נושאים משמעות נבואית עמוקה כהגשמה של הבטחות תנ"כיות עתיקות.
במשך מאות שנים, ארץ ישראל נשארה שוממה, כאילו מחכה לתושביה החוקיים לחזור. השינוי המדהים של הארץ מאז שיבת העם היהודי הוא עדות להבטחה האלוהית וליחסים המיוחדים בין העם לארצו.
שיקום זה אינו רק פיזי אלא גם רוחני, כיוון שהוא מכין את הדרך לגאולה השלמה שאלוהים הבטיח לישראל, ודרך ישראל, לכל האנושות.
המשך את המסע שלך
חקור היבטים נוספים של הגאולה והדרך לחיבור אלוהי.